אדם עתיר זכויות כחייל ומפקד, הנוהג כמנהג גמל שאינו רואה את דבשתו, ואינו מזהה בדבריו מגמה המצדדת ואף קוראת לאנרכיה, לכאורה. שאינו מבחין או מודע לתהליכים בשמאל הישראלי דווקא, העלולים להידרדר לכדי כאוס, מלחמת אזרחים או חורבן הבית בשל שנאת חינם, חס וחלילה.
"השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה על אודות חיינו הציבוריים, ועוד יותר מכך, היא חייבת להוביל את כל מי שיכול, ולא רק את מי שרוצה, לשאת באחריות ציבורית. כי אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016", כך התבטא סגן הרמטכ"ל בזמנו יאיר גולן, בנאומו בטקס יום השואה 2016 במכון משואה, בפני קהל שכלל את שר החינוך בשעתו – נפתלי בנט, שבועות ספורים אחרי אירוע הירי של אלאור אזריה במחבל.
עוד הוסיף ואמר כי "הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר; אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים; אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית. למעשה, יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש. אם יום הכיפורים הוא יום חשבון הנפש הפרטי, אז ראוי ואף הכרחי שיום השואה יהיה גם יום חשבון הנפש הלאומי, ובחשבון הנפש הלאומי אנו חייבים לכלול תופעות עוכרות שלווה".
מסתבר שמאז זיהה גולן מגמות ואמר את שאמר כלובש מדים בגיבוי מפקדו והשר הממונה לפני כשש וחצי שנים, שכח הוא את מסריו שלו בעצמו. אילולא כן כיצד אין הוא מבחין שבעצם דבריו שלו ודברי חבריו לשמאל, יש כדי לעורר חרדות ולהלך אימים על הציבור בישראל בפרט ובעולם בכלל? האם אין הוא מבין שאמירתו האחרונה מכילה לכאורה "ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית"? מתי יואיל יאיר גולן, שתורם בדבריו ל"עכירת השלווה" הלאומית, להתפנות לחשבון נפש פרטי בגין מהלכיו והתבטאויותיו?
יום לפני התבטאותו האומללה של יאיר גולן בטוויטר, ב-1 בדצמבר, שלח ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד מכתב ל"ראשי וראשות הרשויות המקומיות" שעניינו "שמירה על מערכת החינוך". במכתבו הרשמי, החריג והדרמטי בתוכנו של ראש הממשלה, מהלך הוא אימים לכאורה על הממוענים בידיעה כי דבריו יגיעו לציבור הרחב.
ראש הממשלה היוצא כותב בסגנונו, המתכחש לעברו ולהישגיו שלו עצמו, כך: "אני כותב אליכם בדאגה רבה לעתיד מערכת החינוך והמדינה. שכן הממשלה החדשה המוקמת בישראל, הפקירה את חינוך ילדינו והעבירה אותם לידי הגורמים הקיצוניים והחשוכים ביותר בחברה הישראלית, זהו איום ישיר ומסוכן על ערכי היסוד הבסיסיים ביותר עליהם מושתתת מדינת ישראל, כפי שהם מובאים בהכרזת העצמאות…".
ראש ממשלת ישראל ממשיך בימיו האחרונים בתפקידו הרם, תוך ניצול מעמדו ותפקידו, להכפיש, להבהיל ואף להדיח ולהסית לכאורה, כנגד חבר כנסת שנבחר כחוק בישראל, גם אם למורת רוחם של אי אילו דמוקרטים וליבראליים דגולים שכמותו, בכותבו: "אני קורא לכם לא לשתף פעולה עם היחידה לתכניות ושותפויות חיצוניות במשרד החינוך כל עוד היא בשליטתו שלמעוז". נראה שמישהו שכח לבשר ליאיר לפיד שהוא לא נבחר לכהונה נוספת כראש ממשלה ולכן אין בסמכותו לקבוע מי ישב באיזה משרד וינהל איזו יחידה.
עוד תמוה הדבר שראש ממשלה המהווה סמל לממלכתיות לכאורה, ניזעק בעוצמות כפי שאינן זכורות למרביתנו, שלא לומר בבוטות ובהיסטריה, כנגד חבר כנסת יהודי שאינו מסכים עם עמדותיו, בשעה שעד לא מכבר לא ראה פסול בהתנהלות עם ומול חברי כנסת מהשמאל הקיצוני, יהודים וערבים, שחברו אליו והביעו דעות שאינן עולות בקנה אחד עם ערכי הציונות ו/או הערכים אותם הזכיר כראויים, לדוגמא- זכויות הלהט"ב.
ברוח דברים אלו התבטא בעבר ח"כ רם בן ברק ממפלגת יש עתיד במספר הזדמנויות ששפכו אור על תפישתו הדמוקרטית ויחסו למי שאינו מזדהה עם עמדותיו, כפי שאמר בראיון לעיתונאי צחי דבוש: "אתה רוצה לקרוא לזה ימין ושמאל? תקרא לזה ימין ושמאל. אתה רוצה לקרוא לזה שחור ולבן? תקרא לזה שחור ולבן. הם שחורים, אנחנו לבנים".
בן ברק חזר בו מהתבטאותו זו בשיחה עם אמיר איבגי ואמר: "המושג הזה היה פחות טוב, הייתי צריך להגיד חושך ואור" ובכך למעשה רק החמיר את מצבו לכאורה. בהיותו יו"ר ועדת החוץ והביטחון התראיין ב-29 באוקטובר במסגרת "שבתרבות" והתייחס לאפשרות שיו"ר האופוזיציה נתניהו יקים ממשלה: "החיבור של מפלגה גזענית ולא דמוקרטית של בן גביר וסמוטריץ' עבור אדם שיעשה הכל להימלט ממשפט הוא מסוכן".
בנוסף אמר ו"סליחה" על הציטוט בעל כורחו של בן ברק: "להבדיל אלף הבדלות ואני לא משווה את זה לשום דבר, שלא יצטטו אותי. היטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית. הוא נבחר בצורה דמוקרטית ואחד החוקים הראשונים שהוא עשה היה לבטל את בית משפט העליון". לאחר רצף התבטאויותיו המצדדות בדמוקרטיה הגיעה התבטאות נוספת מצידו של ח"כ בן ברק בתכניתם של בן כספית ועמית סגל לפני כשבועיים בה זלזל לכאורה בתפישה שבדמוקרטיה הרוב בוחר וקובע.
את הפרק האחרון ברצף התבטאויותיו ניתן היה לקרוא ביום שישי בכתבתה של שרי מקובר – בליקוב במעריב תחת הכותרת שסיפק בן ברק עצמו: "אז מה אם היו בחירות? הרחוב הוא השופט?".
סיכום והמלצות
אם יש בציבור הישראלי מי שמאמין שבבחירות האחרונות נגרם עוול לדמוקרטיה, בין אם יותר או פחות מהעוול שגרמה "ממשלת השינוי" בראשות בנט בעל ששת המנדטים ומחליפו לפיד ביום בו נפלה הממשלה – יועיל נא לעתור לרשויות המוסמכות, או לידום בעת הזו ולא לנסות לתקן עוול בעוול.
התבטאויות המזרות אימים בציבור, כפי שנשמעות מפי מנהיגים, שלא הצטיינו במיוחד ביישום כללי הדמוקרטיה בעת האחרונה, ראוי שיוקעו על ידי מי שרואים עצמם חסידי הדמוקרטיה, הפלורליסטים והליברלים באשר הם. מוטב שבעת הזו ישתו מים כל אלו שבעת האחרונה מילאו פיהם מים, למשמע התבטאויותיהם של חברי כנסת אנטי ציונים, תומכי מחבלים, אלימים ומפרי חוק וסדר.
מוטב שכל השותפים למופעי האימים למיניהם יחדלו מניסיונם לתקן עוולות לשיטתם, באמצעות גרימת עוולות אחרות לממשלה שעוד לא קמה והושבעה, בדברים חסרי טעם ואחריות הגובלים בהסתה, לכאורה.
אם מאמינים אחינו מנהיגי השמאל באמת ובתמים בדמוקרטיה, ולא רק לזו העונה להגדרתם הבלעדית, יתכבדו נא לקבל בראש ובראשונה את תוצאות הבחירות. עד להקמת הממשלה מוטב שיעסקו הם בהפקת לקחים פנימית, ישפרו דרכיהם ויתכוננו לעבודתם הפרלמנטרית בכנסת הנוכחית מהאופוזיציה, ולקראת הבחירות הבאות בעוד כארבע שנים. זאת ועוד מבלי "לשרוף את המועדון" או להפחיד את כלל האוהדים מפני חורבן וגלות בגלל הפסד שהביאו על עצמם, עם כל הכבוד.